החודש הוא חודש של אהבה ומשפחתיות. לרוב הנושא הזה מתקשר לנו עם חיינו הפרטיים:
ערב עם בן הזוג, פרחים ליום האהבה, מתנות מהילדים וכד'.
איך זה יראה אם נוריד את מחיצת הבטון בין חיינו הפרטיים לחיינו המקצועיים וניקח את האלמנטים האלו ליום יום?
לניהול של העסק שלנו, של הצוות שלנו, של חיינו?
ניהול ואהבה הן מילים שכאשר הן חוברות יחדיו הן יוצרות הבדל בין מנהל למנהיג.
ניהול באהבה הוא ניהול הבא ממקום של שפע (אהבה). ממקום של אמונה, בטחון, צמיחה.
חישבו כמה מאפשר יהיה, לבוא מהמקום הזה ולא לשאוף אליו!!!
דווקא בתקופה כזו שלכולם יש יעדים מאתגרים בסביבה עסקית מאוד לא יציבה, כאן באמת נמדדת המנהיגות של כולנו. דווקא כאן, בחירה באהבה ולא בפחד יכולה לעשות הבדל משמעותי.
איך זה ירגיש לבוא מערכים של אהבה ומשפחתיות לאתגרים בעבודה?לבסס קבלה, צמיחה, שותפות ואמונה דווקא במקומות אלו?
הקשבה ושקיפות- היעדים מאתגרים גם כך, שקיפות מלאה ושיחה פתוחה על הדרישות הנדרשות, מאפשרת תיאום ציפיות ותגובה הדדית. הקשיבו לתשומות שיש לעובדים לתת ולא רק לתפוקות שהארגון מצפה מהם.
רתימה- ריתמו את העובדים. תנו להם להיות שותפים. להבין את המצב. להגיב על היעדים. לתת רעיונות במקומות שאפילו חדשים להם. תגלו כמה יכולות שלא הייתם מודעים אליהם יוצאים כשהם מרגישים שותפים ובעלי יכולת השפעה.
ביטוי- תופתעו כמה מוטיבציה מתחוללת כשמקשיבים ונותנים מקום לביטוי. אחרי שהסכמתם על היעדים, שמתם פוקוס על התשומות שיש לכל עובד לתת שחררו את הדרך הייחודית שלו להגיע ליעד.
אחריות- אחריות אמיתית אינה מתחילה עד שנטלתם אותה בפועל. עודדו נטילת אחריות. שנו את הגדרת האחריות מהתמקדות בהטחת האשמות, לשתי שאלות שצריך לשאול: מה היה אפשר ללמוד מזה - ומה צריך לעשות? . בעיות נעלמות כשמישהו מקבל על עצמו להיות מקור. מנהיגים ראויים לתפקידם לא משום שהם תמיד מקור של אינטגריטי, אלא מפני שהם מסוגלים לנהוג באינטגריטי במהירות ברגע שמתברר להם שהם חרגו ממנה. זה חלק של לקבל באהבה את העובדה שייתכן שנטעה לעיתים. יופי אנחנו אנושיים! ונשים דגש על מה הלמידה מזה. ולא על הלקאה עצמית.
למידה- עודדו למידה מכל מצב וכל סיטואציה. תנו להם כלים להשפיע ולהרגיש בעלי ערך. אם זה ליווי חיצוני או פנימי, חונכות, אימון או ייעוץ. לא משנה, רק ייצרו מסגרת מפתחת. התייחסו לכישלון כהזדמנות ללמידה עם הסתכלות קדימה.
מה תשיגו בזה?
העובד מרגיש ששמעו אותו, נתנו לו מקום, הוא השפיע, סומכים עליו, מאמינים בו, נתנו לו כלים להתמודד ולתעל את האנרגיה למקומות מפיקים תוצאות, הוא חשוב למערכת!
מהמקום הזה, בו הפחד וחרדת אי הוודאות משתתקות, יוכל העובד להשקיע במה שהוא יכול להשפיע להצלחת החברה.
אז אני מזמינה אתכם לקרוא את הקטע בהקשר משפחתי, עסקי או ניהולי, ולבחור אם לבוא ממקום של אהבה או פחד.
הבחירה בידכם!
ערב עם בן הזוג, פרחים ליום האהבה, מתנות מהילדים וכד'.
איך זה יראה אם נוריד את מחיצת הבטון בין חיינו הפרטיים לחיינו המקצועיים וניקח את האלמנטים האלו ליום יום?
לניהול של העסק שלנו, של הצוות שלנו, של חיינו?
ניהול ואהבה הן מילים שכאשר הן חוברות יחדיו הן יוצרות הבדל בין מנהל למנהיג.
ניהול באהבה הוא ניהול הבא ממקום של שפע (אהבה). ממקום של אמונה, בטחון, צמיחה.
חישבו כמה מאפשר יהיה, לבוא מהמקום הזה ולא לשאוף אליו!!!
דווקא בתקופה כזו שלכולם יש יעדים מאתגרים בסביבה עסקית מאוד לא יציבה, כאן באמת נמדדת המנהיגות של כולנו. דווקא כאן, בחירה באהבה ולא בפחד יכולה לעשות הבדל משמעותי.
איך זה ירגיש לבוא מערכים של אהבה ומשפחתיות לאתגרים בעבודה?לבסס קבלה, צמיחה, שותפות ואמונה דווקא במקומות אלו?
הקשבה ושקיפות- היעדים מאתגרים גם כך, שקיפות מלאה ושיחה פתוחה על הדרישות הנדרשות, מאפשרת תיאום ציפיות ותגובה הדדית. הקשיבו לתשומות שיש לעובדים לתת ולא רק לתפוקות שהארגון מצפה מהם.
רתימה- ריתמו את העובדים. תנו להם להיות שותפים. להבין את המצב. להגיב על היעדים. לתת רעיונות במקומות שאפילו חדשים להם. תגלו כמה יכולות שלא הייתם מודעים אליהם יוצאים כשהם מרגישים שותפים ובעלי יכולת השפעה.
ביטוי- תופתעו כמה מוטיבציה מתחוללת כשמקשיבים ונותנים מקום לביטוי. אחרי שהסכמתם על היעדים, שמתם פוקוס על התשומות שיש לכל עובד לתת שחררו את הדרך הייחודית שלו להגיע ליעד.
אחריות- אחריות אמיתית אינה מתחילה עד שנטלתם אותה בפועל. עודדו נטילת אחריות. שנו את הגדרת האחריות מהתמקדות בהטחת האשמות, לשתי שאלות שצריך לשאול: מה היה אפשר ללמוד מזה - ומה צריך לעשות? . בעיות נעלמות כשמישהו מקבל על עצמו להיות מקור. מנהיגים ראויים לתפקידם לא משום שהם תמיד מקור של אינטגריטי, אלא מפני שהם מסוגלים לנהוג באינטגריטי במהירות ברגע שמתברר להם שהם חרגו ממנה. זה חלק של לקבל באהבה את העובדה שייתכן שנטעה לעיתים. יופי אנחנו אנושיים! ונשים דגש על מה הלמידה מזה. ולא על הלקאה עצמית.
למידה- עודדו למידה מכל מצב וכל סיטואציה. תנו להם כלים להשפיע ולהרגיש בעלי ערך. אם זה ליווי חיצוני או פנימי, חונכות, אימון או ייעוץ. לא משנה, רק ייצרו מסגרת מפתחת. התייחסו לכישלון כהזדמנות ללמידה עם הסתכלות קדימה.
מה תשיגו בזה?
העובד מרגיש ששמעו אותו, נתנו לו מקום, הוא השפיע, סומכים עליו, מאמינים בו, נתנו לו כלים להתמודד ולתעל את האנרגיה למקומות מפיקים תוצאות, הוא חשוב למערכת!
מהמקום הזה, בו הפחד וחרדת אי הוודאות משתתקות, יוכל העובד להשקיע במה שהוא יכול להשפיע להצלחת החברה.
אז אני מזמינה אתכם לקרוא את הקטע בהקשר משפחתי, עסקי או ניהולי, ולבחור אם לבוא ממקום של אהבה או פחד.
הבחירה בידכם!